רוט ואח' נ' לביטוח בע"מ

פסק דין

רקע כללי

1.ביתם של התובעים היה מבוטח אצל הנתבעת כנגד אירועי פריצה וגניבה. ביום 26.4.2010 נפרץ ביתם של התובעים ונגנבו ממנו פריטים שונים (להלן – האירוע). הנתבעת הכירה באחריותה לפצות את התובעים בגין אירוע הפריצה מכוח פוליסת הביטוח שנכרתה ביניהם (להלן – הפוליסה). המחלוקת בין הצדדים נוגעת לגובה הפיצויים שעל הנתבעת לשלם לתובעים.

2.התובעים טוענים שלגבי הפריטים שלהלן קיבלו פיצוי חלקי בלבד ומכאן תביעתם לקבלת ההפרש שבין הסכום ששולם להם בפועל לבין הסכום שלו הם זכאים, לפי הפוליסה. ואלה הפריטים :

א.תיקון תריסים ואלומיניום, שניזוקו עקב הפריצה : התובעים טוענים שעלות התיקון בפועל היתה 2,088 ₪. הנתבעת היתה מוכנה לשלם רק 300 ₪ ;

ב.מחשב טושיבה דגם M NB100 , שנגנב באירוע : התובעים טוענים שהם זכאים לקבל את ההפרש של 1,044 ₪, בין הפיצוי ששולם בפועל (1,500 ₪) לבין הפיצוי שלו הם זכאים (2,544 ₪).

ג.טלפון סלולארי דגם נוקיה 6500, שנגנב באירוע : התובעים טוענים שהם זכאים לקבל את ההפרש בסך של 1,562 ₪, בין הפיצוי ששולם בפועל (360 ₪) לבין הפיצוי שלו הם זכאים (1,922 ₪).

ד.מצלמה פנסוניק דגם FZ28 + סוללה, שנגנבו באירוע : התובעים טוענים שהם זכאים לקבל את ההפרש בסך של 1,171 ₪, בין הפיצוי ששולם בפועל (800 ₪) לבין הפיצוי שלו הם זכאים (1,971 ₪).

ה.כרטיס זיכרון SD 16 ג"ב, שנגנב באירוע : התובעים טוענים שהם זכאים לקבל את ההפרש בסך של 105 ₪, בין הפיצוי ששולם בפועל (160 ₪) לבין הפיצוי שלו הם זכאים (265 ₪).

ו.מחשב כף יד דגם ASUS A696 כולל תוכנת ניווט, שנגנב באירוע : התובעים טוענים שהם זכאים לקבל את ההפרש בסך של 250 ₪, בין הפיצוי ששולם בפועל (1,500 ₪) לבין הפיצוי שלו הם זכאים (בין 1,700 ל- 1,800 ₪).

ז.כרטיס זיכרון SD 8 ג"ב, שנגנב באירוע : התובעים טוענים שהם זכאים לקבל את ההפרש בסך של 54 ₪, בין הפיצוי ששולם בפועל (80 ₪) לבין הפיצוי שלו הם זכאים (134 ₪).

ח.אוזניית סנזהייר שנגנבה באירוע : התובעים טוענים שהם זכאים לקבל את ההפרש בסך של 90 ₪, בין הפיצוי ששולם בפועל (160 ₪) לבין הפיצוי שלו הם זכאים (250 ₪).

3.סך הכל ההפרשים בין מה ששולם בפועל לבין הסכומים שהתובעים טוענים להם בגין הפריטים הנ"ל הוא 6,364 ₪. הנתבעת שילמה לתובעים השלמה בסך של 1,071 ₪, ולכן התובעים טוענים שהסכום הנותר הוא 5,293 ₪.

4.בנוסף לסך של 5,293 ₪, התובעים טוענים שהם זכאים לרכיבי הפיצוי שלהלן :

א.אובדן יום עבודה לתובעת 2, שעובדת באוניברסיטה העברית בירושלים בתפקיד אדמיניסטרטיבי, בסך של 772 ₪, וזאת בשל אופן התנהלותם של הנתבעת והשמאי מטעמם;

ב.אובדן שעות עבודה והפסדי הכנסה לתובע, שהינו עורך דין במקצועו, בסך של 1,500 ש"ח ;

ג.עוגמת נפש בסך של 1,000 ₪.

5.הנתבעת טוענת שדין התביעה להידחות, וזאת מאחר והפיצוי ששולם לתובע מתבסס על חוות דעת שמאי מטעמה ואשר התייחס בחוות דעתו לכל הפריטים שהובאו בסעיף 2 לעיל. לגבי יתר רכיבי התביעה, כאמור בסעיף 4 לעיל, גם הם דינם להידחות.

6.התובעים העידו בבית המשפט והעידו מטעמם שני עדים נוספים : סוכנת הביטוח שבאמצעותה נערכה הפוליסה וכן עובדת במשרדה. מטעם הנתבעת העיד השמאי מטעמה, מר אמנון חסון (להלן – חסון) שבהתבסס על חוות הדעת שהכין שולם הפיצוי לתובעים בגין האירוע.

7.הצדדים חלוקים ביניהם לגבי אופן הערכת הפריטים שהובאו בסעיף 2 לעיל, כאשר מוסכם על שניהם שהפיצוי צריך שיהיה לפי ערך "כינון". הסעיף בפוליסה הרלבנטי לענייננו הוא סעיף 60 ואשר מורה כדלקמן :